פסק-דין בתיק רע"צ 50833-05-11

1.         המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת רשם הוצל"פ מיום 2.1.11 (תיק 17-03071-09-8) במסגרתה דחה את בקשתה לבטל את אישור מכר דירת מגוריה ברחוב מבוא זאב 2, רמת גן (להלן: " הדירה") וחייב אותה בהוצאות בסך של 4,000 ש"ח.

לאחר שניתנה רשות לערער בהסכמה נדונה הבקשה כערעור.

המערערת עותרת לביטול ההחלטה הנ"ל ומבקשת ליתן לה הזדמנות לפדות את הדירה.

רקע

2.         תיק ההוצל"פ כנגד המערערת נפתח למימוש משכנתא בגין הלוואה שניתנה למבקשת.

ביום 5.4.09 מונה ב"כ המשיבה לכונס נכסים. הכונס החל בהליכי פינוי והמערערת ביקשה לעכבם לבטלם.

לאחר פינוי הדירה על ידי המערערת ובעלה ביום 22.11.09 בחסות המשטרה ובהעדר פירעון החוב, החל הכונס בהליכי המכר.

לאחר פרסום ההצעה, הגיש הכונס חוו"ד שמאי לתיק מיום 2.9.09 על פיה נישומה הדירה במחיר של כ- 1,315,000 ש"ח ובמימוש מהיר 1,117,000 ש"ח.

ביום 24.9.09 הגישה המערערת התנגדות לבקשה לאישור המכר תוך שהיא מציינת כי תוכל להציע רוכש לדירה בתמורה ל-1,310,000 ש"ח ובתצהיר התומך בבקשה ציינה כי תסכים למכר למציעים מטעמה ה"ה דוד ולימור גז.לאחר התנגדות זו פנתה המערערת בבקשות נוספות לרשם ההוצאה לפועל בהתנגדויות שונות לרבות בעניין בקשה לצו מניעה שהוגשה על ידה לבית המשפט.

3.         ביום 3.6.10 נתן הרשם אישור למכר הדירה, בהתחשב בשומת המקרקעין ובהיות התמורה נאותה ואף למעלה מכך לאור השומה הנ"ל. העברת התמורה בסך של 1,430,000 ש"ח הושלמה על ידי הרוכשים, ה"ה לימור ודוד גז (להלן: " הרוכשים") וביום 6.6.10 נמסרה לידיהם החזקה.

4.         ביום 27.12.10 הגישה המערערת בקשה לרשם ההוצל"פ לביטול אישור מכר הדירה המהווה עבורה קורת גג יחידה לה ולחמשת ילדיה. ביום 2.1.11 ניתנה ההחלטה לפיה כאמור נדחתה בקשת המערערת לביטול המכר בנימוק כי ניתן זה מכבר אישור סופי למכר וכי הפסיקה קבעה כי לאחר אישור כאמור לא ניתן יהיה לסכל את המכר אלא בהינתן פגמים מהותיים בהליכי המכר וזאת בין היתר מכוח עקרון סופיות הדיון ונוכח שיקולי מדיניות שונים המבקשים לחזק את אמון הציבור בהליכי מכר על ידי רשות.

            וכך קבע כב' הרשם:

"לאור תגובת כונס הנכסים, ובעיקר בשים לב לכך כי הליכי המכר הושלמו, ולאור הטענות אשר הועלו על החייבת, שאינן מבוססות, אין אני סבור כי קמה עילה לביטול המכר אשר אושר, ותוצאותיו בוצעו ויושמו.

בפסיקת בתיהמ"ש נקבע פעמים רבות כי לאחר מתן אישור סופי של המכירה, אין מקום ליתן לחייב לסכל את השלמת המכירה (ד. בר-אופיר, "הוצאה לפועל - הליכים והלכות", מה' 7, עמ' 836).

אמנם, נבקעו בקיעים בעקרון של סופיות המכר, ואולם, רק כאשר נפלו פגמים מהותיים בהליכי המכירה, ניתן לבטל מכר גם לאחר השלמת המכר ומתן צו ספי בעניין זה (ראה רע"א 2501/01 גולדמן נ' בנק ירושלים ואח'', דינים עליון ס' 437, וכן בר"ע (ב"ש) 142/94 שפר תעשיות לאטקס בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"מ התשנ"ו (1) 157).

ראה לענין זה, בהרחבה, רע"א 3704/04 פנינה חזן נ' טפחות בנק למשכנתאות, תקדין עליון 2005 (3) 1825.

בשולי הדברים, אוסיף כי ישנו צורך וישנה הצדקה להגן על האינטרס של המערכת המשפטית לשמור על אמון הציבור בהליכי מכירה במסגרת כינוס נכסים, וסופיותם של הליכי מכר במסגרת תיקי כינוס נכסים (ראה בר"ע 1198/03 פרוידנברגר נ' עו"ד דוד גדנסקי, דינים מחוזי לג (7) 769).

כעולה מהודעת כונס הנכסים, אכן מדובר היה בהליך כינוס מאומץ באופן שחורג מגדר המאמץ הרגיל המושקע הליכי כינוס, וניתן לומר בפה מלא, כי הבקשה לביטול המכר היתה מיותרת, ומוטב כי לא היתה מוגשת. לאור התגובה, היקפה, והסיבה הלא מוצדקת להגשתה, אני מחייב החייבת בהוצאות התגובה, בסך 4,000 ש"ח + מע"מ".

לב המחלוקת